Angus Mismorus
זהו מבוך תלת ממדי מתנפח בגודל 10 על 10 מ' ובגובה 4 מ'. לפני הכניסה, המבקר בוחר בין 'חליפת ריח' ו'חליפת עין' – אלו חליפות טכנולוגיות המחוללות חוויות חושיות הנעות בין הנעים לבלתי נסבל. התנועה במבוך משנה את החוויה החושית שהחליפות מפעילות על המבקרים בהתאם למיקומם במרחב. בנוסף לריח ולמבט, חליפת העין משמיעה את קול זרימת הדם בעורקים. מנסיוני, ההשפעה מדיטטיבית
במבוך מפוזרים מיכלים עגולים ובהם בועיות שקופות למאכל. הושט יד, עטוייה כפפה, וקח לך בועית. אין לדעת מה יהיה טעמה. הדבר תלוי במיקומו של מיכל הבועיות והוא מושפע ממיקומך במבוך. החוויה החושית שתופעל עלייך נקבעת על פי מפת החושים המארגנת את מנעד החוויות החושיות במבוך
ההתנהגות שלך משפיעה על אופי הדימוי המוקרן בלב המבוך. מכיוון שהמבוך תפור מיריעות לבנות, ההקרנה ברורה מאד בקרבת מרכז המבוך ודועכת בשוליו החיצוניים החשוכים יותר. המקומות שתבחר לעצור בהם והפעמים שבהם תבחר לטעום בועית, מפתחים את הפטרן המוקרן בלב המבוך ומשפיעים על מראה המבוך כולו. כשתושיט את היד לאכול בועית תבחין כי גם על שרוולך משתנה הפטרן, כהד לטעמה של הבועית ולריח המציף את אפך בנקודה ספציפית במרחב
אם בחרת 'חליפת עין' המפה החושית תניב שינוי באופן הראייה בהתאם למיקומך במרחב. בשוליים החיצוניים של המבוך תראה רגיל, ככל שתתקרב למרכז המבוך, תראה את מה שמתרחש באחורי ראשך במקום לפנייך. הניווט יקשה עלייך מאד ותצטרך להתפתל כדי לטעום מן הבועיות. ההתנהגות של מי שנמצא איתך במבוך היא חלק מן החוויה. אנשי ציפור ואנשי קרן מעשירים את מה שנראה לעין
נושא העבודה הוא הישרדות בעולם משתנה, שבו הטבעי, והייצוג של הטבעי, עוברים שינוי משמעותי. פרק הזמן אליו אני מתייחסת הוא 30 שנה קדימה, בעולם שבו מחסור במזון מחייב אותנו לאכול חרקים כמקור חלבון זמין והטבע הסובב אותנו היום, מאיים ומורחק מאיתנו
-אני יוצרת חיץ בין מחוללי החוויה החושית לבין החוויה החושית עצמה. כל שעלי לעשות כדי להיטיב או לאתגר את החוויה החושית שלי הוא לנוע במבוך. עצם היכולת להרחיב את מנעד החוויה החושית ולשבש אותו מעלה את השאלה כמה תלוייה חווית העצמי בגבולות החוויה החושית ואיך ישרוד האנושי בעולם שבו הטבע וייצוגו הופכים סינטתיים